קומדיית מצבים (או סיטקום, מלשון Sitcom - הקיצור המקובל באנגלית ל-Situation Comedy) היא סוגה באמנויות הבמה שמקורה בשידורי רדיו, אך התפתחה ונפוצה יותר כסוגה של סדרות טלוויזיה.
תוכן עניינים |
קומדיית מצבים טיפוסית מתאפיינת במספר דמויות קבועות הנקלעות מדי פרק למצבים קומיים אבסורדים. בדרך כלל אין קשר עלילתי בין פרק אחד של קומדיית מצבים למשנהו, ולעתים ישנם אף סתירות ברורות בין הפרקים. פרק בסדרה נמשך בדרך כלל בין 20 ל-45 דקות, כמקובל בסדרות טלוויזיה אחרות. במהלכו באות הדמויות בדיאלוגים הומוריסטיים פשוטים, קצרים ובמקרים רבים עוקצניים. לעתים באים לידי ביטוי עזרים קומיים או דמויות מזדמנות המשתלבים בסיטואציה הקומית או יוצרים אותה.
רובן הגדול של קומדיות המצבים מצולמות באולפן, ברוב המקרים בשנים או שלושה אתרי צילום ("סטים") מרכזיים בלבד. הסיבה לכך היא החסכון הכספי שנובע מצילום באולפן. גם צילומי "חוץ" (כגון סצנות המתרחשות ברחוב או תוך כדי נסיעה במכונית) מצולמים הרבה פעמים באולפן באמצעים טכניים מגוונים. טכניקות נוספות שמאפיינות קומדיות מצבים הם הוספה של צחוק מוקלט (צחוק שהוקלט בנפרד מהתוכנית ומוכנס לאחר שמסופרת בדיחה) ושימוש בצילום במצלמות-רבות בו זמנית, אולם השימוש באמצעים מלאכותיים אלה פחת עם השנים.
דמויות בקומדיית מצבים הן לרוב שטוחות יחסית וניתנות לאפיון על ידי מספר מצומצם של תכונות אופי, המשמשות כבסיס לבדיחות הקשורות לאותה הדמות. קיימים מספר ארכיטיפים של דמויות החוזרים על עצמם בסדרות רבות. למשל:
לרוב קומדיות המצבים מתאפיינות ב"נקודת מוצא": מצב התחלתי קבוע כלשהו בו מתחיל כל פרק. לרוב בתחילתו של כל פרק מתרחש מאורע כלשהו שמאיים על אותה נקודת מוצא, ולקראת סוף הפרק יש חזרה לנקודת המוצא, כך שיהיה ניתן להתחיל מאותה נקודת מוצא בפרק הבא. המאורע יכול להיות כל דבר שבסופו של דבר מאיים על נקודת המוצא: בין אם מדובר בעזיבתה של דמות כלשהי את הסביבה בה מתרחשת העלילה, פשיטת רגל, שני אויבים מושבעים הופכים לחברים וכדומה. לעתים החזרה אינה מדויקת (לדוגמה מישהו מכיר בת זוג חדשה או רוכש עבודה חדשה) ולכך תהיה או השפעה בפרקים הבאים או שהחזרה תהפוך למדויקת מחוץ לעלילה הנצפית.
התייחסות משעשעת לנקודת המוצא ישנה במשפחת סימפסון: באחד הפרקים הומר סימפסון ונד פלנדרז נעשים לחברים, וכשבארט תוהה על עצם הדבר, ליסה מרגיעה אותו שבסופו של יום הם יחזרו לנקודת המוצא המוכרת להם. בסופו של הפרק אכן יש חזרה לנקודת המוצא, אך אין הסבר כיצד קרה הדבר.
רוב קומדיות המצבים נכתבות על ידי צוות של כותבים ולא על ידי כותב יחיד. נהוג שהתסריטאי הראשי מכריז על נושא כל פרק והעלילה המרכזית, ושאר הכותבים משלימים את פרטי הבדיחות והדיאלוגים בהתאם. בישיבות הצוות קם כל כותב ומקריא את מה שכתב. למרות זאת, ישנן קומדיות מצבים שנכתבו על ידי כותב יחיד, גם בישראל, לעתים בגלל חוסר בתקציב לסגל מלא של כותבים.
כותבי הקומדיות באים לרוב מתחום הסטנד-אפ. קומדיות המצבים לא רק נכתבות על ידי אמני סטנד-אפ אלא הם אף מרבים לשחק בהן ולעתים לבנות אף את הסדרה כולה סביבם. התוכניות שנוצרות כך נקראות פעמים רבות על שם אותם כוכבים ("סיינפלד", "אלן", "דרייק וג'וש" ועוד רבות). "סטנדאפיסטים" אמריקאים רואים בתוכניות אלה את המסלול המהיר לתפוצה ארצית (בקנה מידה אמריקאי), לכסף ולתהילה.
מקור קומדיית המצבים הוא מהרדיו. קומדיית המצבים הטלוויזיונית הראשונה ששודרה הייתה "מרי קיי וג'וני", החל מנובמבר 1947. קומדיית המצבים הקלאסית "לוסי אהובתי", ששודרה החל מאוקטובר 1951, היא כיום כנראה קומדיית המצבים המוקדמת ביותר שעדיין משודרת, הודות לכך שהוקלטה על גבי סרט שהחזיק מעמד בשידורים חוזרים.
בישראל לא היה מספר רב של קומדיות מצבים עבריות, ובסה"כ צולמו ושודרו פחות מ-20 מהן. קומדיית המצבים המקורית הראשונה ששודרה בישראל הייתה "קרובים קרובים", שנחשבת לאחת ההצלחות הגדולות ביותר של הטלוויזיה הלימודית ושודרה בערוץ 1. אחריה נוצרו סיטקומים מקומיים נוספים וביניהם: "כן מה?", "המסעדה הגדולה", "שכנים", "סטרייט ולעניין", "ייסורי אפרים", "שמש", "איצ'ה", "חצי המנשה", "פאזל", "החיים זה לא הכל", "שאול", "החברים של נאור", "בילי", "כל שבת שנייה", "הכל נשבר במשפחה", "הפיג'מות", "שחר", "המובילים", "רמזור" ומ.ק. 22, סדרת האנימציה הישראלית היחידה ששודרה בפריים טיים בטלוויזיה.
stock | retire | vm
Why are we here?
All text is available under the terms of the GNU Free Documentation License
This page is cache of Wikipedia. History