סטוקהולם

ערך זה עוסק בבירת שבדיה. אם התכוונתם לתסמונת נפשית, ראו תסמונת סטוקהולם.

סטוקהולם Stockholm
מראה העיר ממגדל קאקנֵס
מדינה	שבדיה
מחוז	מחוז סטוקהולם
ראש העיר	סטן נורדין
שטח	377.30 קילומטרים רבועים
תאריך ייסוד	1252
אוכלוסייה ‑ בעיר ‑ במטרופולין ‑ צפיפות	810,120‏ (נכון ל-2008) 1,949,516‏ (נכון ל-2007) 4,230 נפש לקמ"ר (נכון ל-2007)
קואורדינטות	59°21′N 18°04′E
אזור זמן	UTC +1
מיקוד	100 00 – 200 00
http://www.stockholm.se
אופסלה גטבורג האלמסטאד מאלמה קרלסקרונה אומאו יבלה נורבגיה פינלנד לטביה ליטא אסטוניה דנמרק האוקיינוס האטלנטי הים הבלטי סטוקהולם

סטוקהולם (שבדית: Stockholm, להאזנה (מידע · עזרה), פינית: Tukholma), היא העיר הגדולה ביותר בשבדיה ועיר בירתה. בעיר ממוקמים מבני הציבור השבדים החשובים, הפרלמנט ומשכנו הרשמי של המונרך השבדי.

סטוקהולם היא המרכז הכלכלי והפוליטי בשבדיה מאז המאה ה-13. מחוז סטוקהולם הוא הגדול באוכלוסייתו בשבדיה, ואחד הקטנים מבחינת שטחו. בסוף 2008 התגוררו בעיר 810,120 תושבים, ובשטחה האורבני, כולל פרברים, 1,252,020 תושבים. באזור המטרופוליטני של סטוקהולם מתגוררים שני מיליון תושבים בקירוב. מיקומה האסטרטגי על מספר איים בחלקה המזרחי של שבדיה, במקום המפגש של אגם מלארן עם הים הבלטי, הביא לה לאורך השנים חשיבות היסטורית גדולה.

תוכן עניינים

1 היסטוריה
2 גאוגרפיה
3 אוכלוסייה
- 3.1 אוכלוסייה במבט היסטורי
4 פוליטיקה וממשל
5 כלכלה
6 חינוך ותרבות
- 6.1 השכלה גבוהה
- 6.2 תרבות
7 ערים תאומות
8 ראו גם
9 קישורים חיצוניים

היסטוריה

איזכורה המוקדם ביותר של סטוקהולם בכתב הוא משנת 1252, כשמכרות ברסלאגן הפכוה לאתר חשוב של סחר בברזל. ההערכה היא כי שם העיר מורכב מהמילה סטוק, שפירושה קורת עץ, או ממילה גרמנית זהה שפירושה ביצור; ומהמילה הוֹ‏לְם שפירושה איון, המיוחסת בדרך כלל לאיון הֵלְיֵאַנְדְסְהוֹלְמֶן, שעליו נבנה בניין הפרלמנט השבדי - הריקסדג. רבות נאמר שהעיר נבנתה על ידי בירגר יארל, במטרה להגן על שבדיה מפלישות ימיות של ציי מדינות אחרות, וכדי למנוע את בזיזתן של ערי מפרץ מלארן כדוגמת סיגטונה.

מרכז סטוקהולם של היום, העיר העתיקה (בשבדית - Gamla Stan), נבנה על האי המרכזי שליד הליאנדסהולמן, בין השנים 1300 ו-1500. חשיבותה של העיר גדלה הודות לסחר הבלטי של ברית ערי הנזה הפרוטסטנטיות; סטוקהולם פיתחה קשרים כלכליים ותרבותיים חזקים עם הערים ליבק, המבורג, דנציג, ויסבי, רבאל, וריגה במהלך תקופה זו. בין 1296 ו-1478 היו חברים במועצת העיר של סטוקהולם כ-24 אנשים, מחציתם נציגי ברית הנזה.

חשיבותה הכלכלית והאסטרטגית הפכו אותה לגורם מרכזי ביחסים בין המלכים הדנים של איחוד קאלמאר ותנועת העצמאות הלאומית שהתעוררה בשבדיה במאה ה-15. כריסטיאן השני, מלך דנמרק הצליח להיכנס לעיר בשנת 1520. ב-8 בנובמבר 1520 התבצע בעיר טבח רצחני, שנקרא מרחץ הדמים של סטוקהולם. טבח זה הוביל למרידות גדולות אף יותר, שבסופו של דבר הביאו לפירוקו של איחוד קאלמאר. לאחר הכתרתו של גוסטב ואסה ב-1523, ועם הקמתה של ממלכה עצמאית בשבדיה, החלה אוכלוסיית העיר לצמוח, וב-1600 התגוררו בעיר כ-10,000 תושבים.

במאה ה-17 עלתה שבדיה והפכה לאחד הכוחות הגדולים באירופה, ואיתה צמחה גם העיר. בין 1610 ו-1680, גדלה אוכלוסיית העיר פי שישה; ב-1634 סטוקהולם הפכה לבירתה הרשמית של האימפריה השבדית. חוקי מסחר נוצרו בעיר והעניקו לה מונופול מהותי על הסחר בשבדיה ובסקנדינביה כולה, וכמו כן גם על סחר החוץ.

סטוקהולם כמרכז מסחרי משגשג בתחריט משנת 1710 לערך

בין 1713 ו-1714, נפגעה העיר מן המגפה השחורה. לאחר סיומה של המלחמה הצפונית הגדולה, והשמדתם של חלקים שלמים של העיר, היא החלה להתדרדר. הגידול באוכלוסייה ובכלכלה האטו. אך למרות זאת, סטוקהולם נותרה המרכז הפוליטי בשבדיה, והמשיכה להתפתח תרבותית תחת הנהגתו של גוסטב השלישי, מלך שבדיה. בניין האופרה המלכותית הוא דוגמה אדריכלית מתקופה זו. מאוחר יותר באותה המאה, הושלמה בעיר העתיקה בניית ארמון המלוכה של סטוקהולם, המשמש עד היום כמעונו הסמלי של המלך, בסגנון הבארוק.

במחציתה השנייה של המאה ה-19, שבה סטוקהולם להיות מרכז כלכלי אזורי. בעיר החלו להופיע תעשיות חדשות, וסטוקהולם הפכה למרכז של מסחר ושירותים, כמו גם למרכז גדול עבור שבדיה עצמה. אוכלוסיית העיר צמחה באופן דראסטי במהלך אותה תקופה, בעיקר בשל ההגירה המסיבית אליה. בסוף המאה, פחות מ-40% מאוכלוסיית העיר נולדה בה. ההתיישבות הורחבה אל מחוץ לגבולות העיר המקוריים. מספר מוסדות מדעיים קמו בעיר, כמו מכון קרולינסקה ותערוכת האמנות והתעשייה של סטוקהולם.

במהלך המאה ה-20 הפכה סטוקהולם לעיר מודרנית, עתירת טכנולוגיה, מתקדמת ומגוונת מבחינה אתנית. מבנים ישנים רבים נהרסו או נסגרו, כמו המחוז ההיסטורי קלארה, והוחלפו במבנים חדישים ומודרניים. במהלך המאה עברו תעשיות רבות שינוי, והחליפו את עבודת הידיים הקשה בטכנולוגיה מתקדמת. העיר המשיכה להתרחב ולהתפתח, והוקמו בה רבעים חדשים, כמו רינקבי וטנסטה, שחלקם מאוכלסים ברובם במהגרים שבאו אל העיר מרחבי העולם.

תמונה פנורמית של סטוקהולם - עיר של מים רבים.

גאוגרפיה

מיקום

רובעי סטוקהולם המטרופוליטנית

רובעי סטוקהולם העיר

סטוקהולם ממוקמת על חופה המזרחי של שבדיה, במקום המפגש של האגם מלארן עם הים הבלטי. את חלקה המרכזי של העיר מהווים 14 איים, שהם למעשה קצהו המערבי של ארכיפלג גדול המשתרע לחופה המזרחי של העיר ומגיע עד פינלנד. מרכז העיר הגאוגרפי ממוקם ממש על המים, על מפרץ בשם רידארפיארדן. העיר העתיקה או בשמה גאמלה סטאן נבנתה כולה על האי סטָדסהולמן ("אי-העיר"), והיא משמרת את סגנון ימי הביניים של רחובותיה.

אקלים

האקלים בסטוקהולם הוא אקלים ממוזג, יבשתי-לח. בשל קו הרוחב הצפוני מאוד בו יושבת העיר, האקלים בה משתנה במידה רבה לפי עונה, והעיר נהנית מארבע עונות מובחנות, עם קיץ חמים, חורף קר ומעונן ואביב וסתיו בין צוננים למתונים. היפוך החורף מתרחש בעיר בשלהי חודש דצמבר, ואורכו של היום הוא כשש שעות, ואילו היפוך הקיץ מתרחש בשלהי יוני, והיום בסטוקהולם מתמשך לאורך של כ-18 שעות.

הטמפרטורה היומית הממוצעת ביולי היא כ-18°C, ובינואר כ-3°C-. טמפרטורות גבוהות, מעל 25°C, נמדדות כ-16 ימים מדי קיץ, ומספר זהה של ימים הם ימי שלג, שיורד על העיר בין נובמבר לאפריל.

סך המשקעים השנתיים עומד על כ-560 מ"מ, כשהקיץ רטוב יותר מן החורף.

חלוקה אדמיניסטרטיבית

ערך מורחב – מחוז סטוקהולם

סטוקהולם-רבתי נמצאת במעמד של מחוז (לֵן), שגבולותיו חופפים את העיר ופרבריה עד לעומק של שטח רב צפונה, דרומה ומערבה. השיטה השבדית גם נוהגת חלוקה פנימית פוליטית בתוך המחוזות, אלה הם הקומינים (Kommuner, משבדית - מינהל עצמי), וכך רבעים עירוניים בתוך מטרופולין סטוקהולם זוכים למעמד מסוים של עיריות אוטונומיות. בכל קומין ישנה עיר מרכזית.

גישה זו מחלקת את סטוקהולם לשני חלקים, צפוני ודרומי. סטוקהולם הצפונית כוללת 14 רבעים (קומינים), בחלקם ערים עם מינהל עצמי: יארפלה, סולנה, טבי, סולנטונה, לידיניה, אופלנדס וסבי, אסטרוקר, סיגטונה, סונדביברג, דנדריד, ואלנטונה, אקרֶה,אופלנדס ברו וואקסהולם. בסטוקהולם הדרומית 7 רבעים: הודיניֶה, נאקה, בוטשירקה, האניניֶה, טירסֶה, וארמדֶה וסאלם.

הקומין של סטוקהולם - Stockholms Kommun היא אחת מ-290 היחידות המנהליות השבדיות המוגדרות על ידי גבולות פוליטיים-גאוגרפיים (- קומינים), והמאוכלסת והצפופה מביניהן (810,000 תושבים ב-2008). השם החצי-רשמי של קומין סטוקהולם הוא "העיר סטוקהולם" ובשבדית: Stockholms stad. כעיר שהיא גם תת-מחוז, מחולקת סטוקהולם לשכונות, האחראיות על בתי הספר היסודיים שבתחומן, וכן על השירותים החברתיים, שרותי הפנאי ושרותי התרבות שבתחומיהן. לצורך כך מחולקת הקומין לשלושה חלקים ראשיים: העיר הפנימית (שבדית: Innerstaden), הדרום (Söderort), והמערב (Västerort). חלקים אלה מתחלקים כאמור לשכונות, והן:

מרכז סטוקהולם	דרום סטוקהולם	מערב סטוקהולם
קונגסהולמן נורמאלם (- המרכז הפיננסי) סדרמאלם (- אליה משתייכת מבחינה מנהלית העיר העתיקה) אסטרמאלם	אנסכדה-אורשטה-ואנטר פארשטה הגרסטן-לילייהולם סקארפנק כארהולמן אֵלבכֶה	ברומה הסלבי-ולינגבי רינקבי-קיסטה ספוניה-טנסטה

אוכלוסייה

בסטוקהולם-רבתי מתגוררים כ-20% מאוכלוסיית שבדיה, ונוצר בה כ-25% מהתוצר המקומי הגולמי במדינה. ההגדרה הגאוגרפית של "סטוקהולם" השתנתה במשך הזמן. בשלהי המאה ה-18, סטוקהולם הכילה כמעט את כל שטח מרכז העיר כיום; כ-35 קילומטרים רבועיים. בעשורים שלאחר מכן נוספו לעיר מספר אזורים מסביבה. גבולה המוניציפלי העדכני של סטוקהולם הוגדר בשנת 1971 - מקרה חריג הוא המקרה של העיירה האנסטה, שנרכשה על ידי עיריית סטוקהולם מידי עיריית סולנטונה בשנת 1982.

מפה ישנה של העיר המדגימה את מיקומם המסובך של האיים

בסטוקהולם מתגוררים כ-810,120 תושבים נכון לשנת 2008, כ-51.5 אחוז מהם נשים ו-48.5 אחוז גברים. הגיל הממוצע בסטוקהולם הוא 39.8: כ-40.5% מאוכלוסיית העיר הם בין הגילאים 20 ו-44. כ-40.5% מתושבי העיר שמעל גיל 15 אינם נשואים, וכ-27.5% נשואים. כ-11.1% מאוכלוסיית העיר הם גרושים. המגזר היצירתי בעיר משמעותי מאד: רבים הם האמנים שבאים אליה לעבוד וליצור.

אוכלוסייה במבט היסטורי

תרשים של אוכלוסיית העיר משנת 1750 ועד היום:

שנה	בסטוקהולם	בכל המדינה	אחוז תושבי סטוקהולם ביחס למדינה
1750	60,018	1,780,678	3.4
1800	75,517	2,347,303	3.2
1850	93,070	3,482,541	2.7
1900	300,624	5,136,441	5.9
1910	342,323	5,522 403	6.2
1920	419,440	5,904,489	7.1
1930	502,213	6,142,191	8.2
1940	590,503	6,371,432	9.3
1950	744,143	7,041,829	10.6
1960	808,294	7,500,161	10.8
1970	740,486	8,091,782	9.2
1980	647,214	8,317,937	7.8
1985	659,030	8,358,139	7.9
1990	674,452	8,590,630	7.9
1995	711,119	8,837,496	8.0
2000	750,348	8,882,792	8.4
2005	771,038	9,047,752	8.5
2007	788,269	9,127,058	8.6

פוליטיקה וממשל

כל רובע בסטוקהולם מנהל בעצמו את ענייני הממשל המקומיים. הבחירות למועצת העיר סטוקהולם נערכות אחת לארבע שנים, במקביל לבחירות הכלליות במדינה.

בעקבות בחירות 2006, מושבי המועצה חולקו בדרך הבאה:

המפלגות המכהנות בקואליציה	מפלגות האופוזיציה
מפלגת המתונים - 41 המפלגה העממית הליברלית - 10 הנוצרים-דמוקרטים - 3 מפלגת המרכז - 1	מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית של שבדיה - 27 מפלגת השמאל - 9 המפלגה הירוקה - 6

ראש עיריית סטוקהולם המכהן מאז אפריל 2008 הוא סטן נורדין, ממפלגת המתונים.

כלכלה

חזית מלון "גרנד"

תעסוקתה של רוב אוכלוסיית סטוקהולם היא בתעשייה, בה עובדים כ-85% מהתושבים. העדרותן הכמעט מוחלטת של תעשיות כבדות מהעיר תורמת להיותה אחת הערים הנקיות ביותר על כדור הארץ.

תעשיית ההיי טק מפותחת בסטוקהולם. המעסיקות העיקריות בתחום זה הן IBM, אריקסון ואלקטרולוקס. מרכז IT גדול ממוקם בקיסטה שבצפון הבירה.

סטוקהולם היא המרכז הכלכלי של שבדיה. מטיהם של הבנקים הגדולים במדינה ממוקמים בעיר, כמו גם מטיהן של חברות גדולות כסקנדיה וטריג-הנסה. סטוקהולם היא גם ביתה של הבורסה לניירות ערך העיקרית בשבדיה, הבורסה של סטוקהולם (שבדית: Stockholmsbörsen). גם מטהה של חברת האופנה H&M ממוקם בעיר.

התיירות ממלאת תפקיד חשוב בכלכלת סטוקהולם. בין 1991 ו-2004 עלה מספר התיירים בעיר לשיעור של בין 4 מיליון ל-7.7 מיליון תיירים בשנה.

סטוקהולם היא אחת הערים המודעות-אקולוגית ביותר בעולם, וכלכלתה משולבת במערכת תחבורה נקייה הכוללת שבילי אופניים ותחבורה ציבורית מהמפותחות באירופה. גם תודעת המיחזור קיבלה תנופה חשובה בסטוקהולם.

חינוך ותרבות

הקמפוס הראשי של המכון הטכנולוגי המלכותי

השכלה גבוהה

לימודים גבוהים ומחקרים בתחום המדעים החלו להתפתח בסטוקהולם במאה ה-18, עם פתיחתם של מוסדות לימודיים ורפואיים ברחבי העיר, כמו מצפה הכוכבים של סטוקהולם. לימודי הרפואה בעיר החלו בשנת 1811 עם הקמתו של מכון קרולינסקה. המכון הטכנולוגי המלכותי (שבדית: Kungliga Tekniska Högskolan) נוסד ב-1827, והוא המוסד הגדול ביותר ללימודים גבוהים בטכנולוגיה בסקנדינביה, עם כ-13,000 סטודנטים. אוניברסיטת סטוקהולם נוסדה בשנת 1878, וניתן לה סטטוס אוניברסיטאי בשנת 1960. נכון ל-2008 לומדים בה כ-52,000 סטודנטים. בסטוקהולם פועלים גם מוסדות היסטוריים רבים כדוגמת המוזיאון השבדי להיסטוריה של הטבע, והגן הבוטני "ברגיאנסקה טרדגורדן". בית-הספר לכלכלה בסטוקהולם נוסד בשנת 1909, והוא אחד מהמוסדות הפרטיים היחידים ללימודים גבוהים בשבדיה.