נורבגיה
| ממלכת נורבגיה | |||||
|
|||||
| מוטו לאומי: הכול בשביל נורבגיה | |||||
| המנון לאומי: כן, אנו אוהבים את המדינה הזו | |||||
 |
|||||
| יבשת | אירופה | ||||
| שפה רשמית | נורבגית [1] | ||||
| עיר בירה (והעיר הגדולה ביותר) |
אוסלו 59°56′N 10°41′E |
||||
| משטר | מונרכיה חוקתית | ||||
| ראש המדינה - מלך - ראש ממשלה |
מלך האראלד החמישי יין סטולטנברג |
||||
| הקמה - הכרזה - הכרה |
היפרדות משבדיה 7 ביוני 1905 26 באוקטובר 1905 |
||||
| שטח - אחוז שטח המים - דירוג עולמי |
385,155 קמ"ר 5% 60 בעולם |
||||
| אוכלוסייה (2005) - צפיפות - דירוג עולמי |
4,593,041 נפש 14 נפש לקמ"ר 115 בעולם |
||||
| תמ"ג (2005) - תמ"ג לנפש - דירוג עולמי |
193,660 מיליון $ 42,163 $ 42 בעולם |
||||
| מטבע | כתר נורבגי (NOK) | ||||
| אזור זמן | UTC +1 | ||||
| סיומת אינטרנט | .no | ||||
| קידומת בינלאומית | 47+ | ||||
ממלכת נורבגיה (בנורבגית: Kongeriket Norge ניב בוקמל ; Kongeriket Noreg ניב נינורשק) היא מדינה נורדית בסקנדינביה שבצפון אירופה. לנורבגיה צורה מוארכת וקו חוף נרחב לאורך האוקיינוס האטלנטי, שם נמצאים הפיורדים המפורסמים שלה. היא גובלת בשבדיה, רוסיה ופינלנד.
האיים הסמוכים, סבאלבּרד (Svalbard) ויאן מאיין (Jan Mayen) הנם תחת ריבונות נורבגית ונחשבים על ידי נורבגיה כחלק מהממלכה. לעומתם, האיים בּוּבֶה (Bouvet) שבדרום האוקיינוס האטלנטי והאי פטר הראשון שבדרום האוקיינוס השקט אינם שטחי חסות נורבגיים ולא נחשבים כחלק מהממלכה. בנוסף, לנורבגיה תביעות על ארץ המלכה מוד (Dronning Maud Land) שבאנטארקטיקה.
על פי האטימולוגיה המודרנית משמעות השם נורבגיה היא "הנתיב הצפוני" (Nor= צפוני Veg= דרך).
תוכן עניינים |
היסטוריה
 |
ערך מורחב – היסטוריה של נורבגיה |
עדויות לנוכחות בני אדם בנורבגיה תוארכו לכ-8,000 לפני הספירה. מאותה תקופה התגלו עדויות של כלי אבן, כלי חרס ואף ציורי קיר המתארים את חברת הציידים של הנורבגים הקדמונים. בכ-3,000 לפנה"ס החל המעבר לעיסוק בחקלאות בקרב הנורבגים העתיקים.
התקופה הויקינגית (מהמאה ה-9 עד למאה ה-11) הייתה תקופה חשובה של איחוד לאומי והתרחבות. הויקינגים הנורבגים פשטו על שטחים נרחבים במערב אירופה, הקימו קשרי סחר נרחבים ואף התיישבו בחלק מן האזורים אליהם הגיעו. בתקופה זו הייתה נורבגיה מחולקת למספר רב של ממלכות קטנות. במשך למעלה מ-200 שנים נמשך תהליך האיחוד של נורבגיה. מלכי ויקן (Viken), האזור הסובב את הפיורד של אוסלו, מילאו תפקיד משמעותי בתהליך האיחוד, תוך שהם משתלטים באופן הדרגתי על עוד ועוד שטחים, ממלכות, ערים וקהילות. עד 1060 נראה כי תהליך האיחוד הגיע לסיומו.
במהלך המאה ה-14 קטנה האוכלוסייה בנורבגיה בשל המגפה השחורה ובעיות אקלימיות, מה שהוביל להידרדרות במצב הכלכלי באזור. חולשה כלכלית זו נוצלה על ידי אצילים דנים וגרמנים שהחלו תופסים עמדות כוח בתוך היבשת הסקנדינבית. נישואים בין שושלות מלכים הובילו לאיחוד נורבגיה עם דנמרק ושבדיה הידוע כאיחוד קאלמאר, החל מ-1450 בצורה מעוגנת באמנה. תקופה זו תוארה באופן לאומי-רומנטי כ"ליל 400 השנים". ב-1521 פרשה שבדיה מהאיחוד אולם נורבגיה נותרה מאוחדת עם דנמרק.
לאחר שדנמרק-נורבגיה תמכה בנפוליאון בתקופת המלחמות הנפוליאוניות, נמסרה נורבגיה למלך שבדיה שניצל את חברותו בקואליציה נגד נפוליאון על מנת לתקוף את דנמרק, שותפתה של צרפת, ולהרוויח את נורבגיה כשלל נוסף. בינואר 1814 נכנעה דנמרק ללחצי השבדים ומסרה לידיהם את נורבגיה. נורבגיה אימצה לעצמה חוקה, הכריזה על עצמאות ובחרה לעצמה מלך ב-17 במאי 1814, כל זאת כאקט של התרסה כנגד האיחוד החדש שנכפה עליה. שבדיה, בתמיכת בעלות בריתה מתקופת המלחמות הנפוליאוניות, שיגרה כוח צבאי לנורבגיה על מנת לכפות את האיחוד. המהלך צלח ונורבגיה ושבדיה אוחדו באיחוד הקרוי לעתים שבדיה-נורבגיה. למרות האיחוד זכתה נורבגיה למידת מה של אוטונומיה.
בשנת 1905 בוטל האיחוד בין הממלכות כששבדיה הכירה בעצמאות נורבגיה. ממשלת נורבגיה הציעה את כתר נורבגיה לנסיך הדני קרל. לאחר משאל עם שאישר את המונרכיה, בחר הפרלמנט בקרל למלך פה אחד. קרל שינה את שמו להוקון השביעי (Haakon VII) על שם מלכי נורבגיה העצמאית של ימי הביניים.
נורבגיה הייתה נייטרלית במלחמת העולם הראשונה. במלחמת העולם השנייה פלשו לנורבגיה כוחות גרמניים ב-9 באפריל 1940. ההתנגדות בנורבגיה נמשכה כחודשיים והכיבוש הנאצי הושלם ב-10 ביוני. המלך והממשלה המשיכו במאבק ממקום גלותם בבריטניה. הגרמנים הקימו ממשלת בובות תחת הנהגתו של וידקון קוויזלינג.
ב-1944 נכבשו חלקים מנורבגיה על ידי הצבא האדום אולם הסובייטים נסוגו ממנה לאחר המלחמה. הגרמנים בנורבגיה נכנעו ב-8 במאי 1945. הכיבוש של נורבגיה במהלך מלחמת העולם השנייה הפך את הנורבגים לספקנים לגבי מדיניות הנייטרליות. נורבגיה הייתה בין החותמים על אמנת נאט"ו ב-1949 ובין החברות המייסדות של ארגון האומות המאוחדות.
נורבגיה הצביעה פעמיים כנגד הצטרפות לאיחוד האירופי (1972 ו-1994). נורבגיה חברה באיגוד הסחר החופשי האירופי (EFTA), מסגרת מקבילה לאיחוד שהוקמה בשנת 1960. רוב מדינות האיגוד, ונורבגיה ביניהן, מסדירות את קשרי הסחר שלהן עם האיחוד האירופי במסגרת הקרויה "האזור הכלכלי האירופי" (EEA), המבטיחה למדינות החברות בה חופש של תנועה לאנשים, סחורות, שירותים והון, אך אינה מטילה על מדינות שאינן חברות באיחוד האירופי את החובות המוטלות על חברות האיחוד.
פוליטיקה
נורבגיה היא מונרכיה חוקתית בעלת מערכת שלטון פרלמנטרית. תפקידי המלך הם טקסיים ברובם, אולם הוא עדיין בעל השפעה כסמל לאחדות לאומית. למרות זאת, החוקה של 1814 מעניקה למלך תפקידים ביצועיים בעלי חשיבות, אלה מופעלים על ידי מועצת המדינה (הממשלה) בשמו של המלך (מועצת המלך). מועצת המדינה (היא הממשלה) או קבינט המונה את ראש הממשלה וחברי המועצה, הממונים על ידי המלך. מאז 1884, השיטה הפרלמנטרית מבטיחה שלקבינט חייבת להיות תמיכת הפרלמנט, דבר שהופך את המינוי מהמלך להליך פורמלי בלבד.
השיטה הפרלמנטרית הנורבגית היא שיטה המונה בית מחוקקים בודד הוא הסטורטינג (Storting). בסטורטינג יושבים 165 חברים, הנבחרים לכהונה של 4 שנים על ידי תושבי 19 המחוזות המוניציפליים המרכיבים את נורבגיה. חברי הסרוטינג נבחרים לפי שיטת הייצוג היחסי. לאחר הבחירות מחולק הסטורטינג לשני בתים, האודלסטינג (Odelsting) והלגסטינג פורטה (Lagting Forte) אשר מתכנסים בנפרד או יחדיו בהתאם לנושא החקיקתי הנדון. החוק הנורבגי אינו מאפשר פיזור של הפרלמנט לכן נדרשת תמיכת הפרלמנט במהלכי הממשלה.
מערכת המשפט הנורבגית כוללת את בית המשפט העליון, ההויסטרטט (Høyesterett) המונה 17 שופטים קבועים ונשיא, בית משפט לעירעורים, בתי משפט מחוזיים ועירוניים ובית משפט לעבודה. שופטים ממונים על ידי הממשלה לאחר ששר המשפטים מציע את מועמדותם.
יחסים עם ישראל
נורבגיה תמכה בישראל בעקביות למן הצבעת האו"ם ב-1947. ב-1961 הוקמה שגרירות נורבגית בישראל. עם השנים נוצרו גם קשרי מסחר, תיירות ותרבות בין ישראל לנורבגיה. בעקבות פרשת לילהאמר, בה התנקשו סוכנים ישראלים בחייו של מלצר מקומי שטעו בזיהויו, נפגעו יחסי המדינות.
בסוף שנת 1993, שימשה העיר אוסלו הבירה כמקום המפגש והתיווך בין ישראל לנציגי אש"ף, לשם יצירת הסכם אוסלו.
עד פרוץ האינתיפאדה הראשונה הייתה תדמיתה של ישראל חיובית בנורבגיה, אולם הדיווחים הטלוויזיונים מהנעשה בשטחים פגמו במעט בתדמית הישראלית. אינתיפאדת אל אקצה העצימה את הרגשות העוינים לישראל ובשנת 2004 סורבו ספינות ישראליות לפרוק את מטענן בנמל אוסלו. במקביל, החלו להתפרסם בעיתונות הנורבגית כתבות אנטי ישראליות ואף כתבות אנטישמיות. כנגד תופעה זו פועל בנורבגיה ארגון בשם "המרכז למאבק באנטישמיות".
כלכלה
|
|
ערך מורחב – כלכלת נורבגיה |
הכלכלה הנורבגית, כמו כלכלתן של שאר מדינות סקנדינביה, הינה כלכלה המבוססת על מודל מדינת הרווחה; כלומר על שילוב בין פעילות שוק חופשי קפיטליסטי והתערבות ממשלתית. הממשלה שולטת בשווקים מרכזיים כגון שוק הנפט והאנרגיה החיוני למדינה וזאת באמצעות 3 תאגידים ממשלתיים. נורבגיה עשירה במשאבים טבעיים כגון: נפט, כוח הידרואלקטרי, דגה, עץ ומינרלים.
במהלך שנות ה-60 החלו מתגלים מאגרי נפט בים הצפוני בשטחים הנמצאים תחת ריבונות נורבגית. הכלכלה הנורבגית מסתמכת במידה רבה על משק הנפט כמקור הכנסה מרכזי (35% מכלל היצוא הכלכלי בשנת 1999 היו נפט וגז). משום כך תלוי המשק הנורבגי במידה רבה בתנודות שוק הנפט העולמי, בביקוש, בהיצע ובעיקר במחירו. רק רוסיה וערב הסעודית מייצאות יותר נפט מנורבגיה, אשר אינה חברה באופ"ק.
בשל הסתמכות זאת על ענף הנפט כמקור הכנסה לא התפתחה התעשייה הנורבגית והיא בעיקר מסתמכת על יבוא מוצרי תעשייה.
על אף רמת החיים הגבוהה בנורבגיה החלה הממשלה בנקיטת צעדים על מנת לדאוג לעתיד בו ידלדל מלאי הנפט הנורבגי ועל כן שומרת הממשלה רזרבות נפט המוערכות ב-114 מיליארד דולר אמריקאי וכן הוקמה קרן השקעות ריבונית אליה מופרשים חלקים מהכנסות המדינה מנפט.
נורבגיה בחרה להישאר מחוץ לאיחוד האירופי בשני משאלי עם שנערכו במדינה, ב-1972 וב-1994. נורבגיה חברה באיגוד הסחר החופשי האירופי (EFTA), מסגרת מקבילה לאיחוד שהוקמה בשנת 1960. רוב מדינות האיגוד, ונורבגיה ביניהן, מסדירות את קשרי הסחר שלהן עם האיחוד האירופי במסגרת הקרויה "האזור הכלכלי האירופי" (EEA), המבטיחה למדינות החברות בה חופש של תנועה לאנשים, סחורות, שירותים והון, אך אינה מטילה על מדינות שאינן חברות באיחוד האירופי את החובות המוטלות על חברות האיחוד.
עיקר סחר החוץ של נורבגיה מתבצע עם מדינות האיחוד האירופי.
גאוגרפיה
שטחה של נורבגיה מונה 385 אלף קמ"ר כולל האיים המרוחקים מהיבשת (ששטחם הוא 60 אלף קמ"ר). פני השטח של נורבגיה הם הררים ברובם המכוסים בקרחונים. אורכו של קו החוף הנורבגי הוא למעלה מ-20,000 ק"מ (10% יותר גדול מקו החוף של ארצות הברית). קו החוף משופע בלשונות חוף רבים ועמוקים הידועים בשם פיורדים בנוסף לאיים ואיונים רבים. נורבגיה שוכנת לחופיו הצפוניים של האוקיינוס האטלנטי ומתוחמת על ידי שלושה ימים שונים: הים הצפוני מדרום מערב, הים הנורבגי ממערב וים ברנץ מצפון מזרח. ההר הגבוה בנורבגיה הוא גלדהופיגן (Galdhøpiggen) המתנשא לגובה של 2,469 מטר. הקרחון הגדול ביותר במדינה ואף באירופה הוא יוסטדאלסבריין (Jostedalsbreen). אורך הקרחון כמאה ק"מ, שטחו 400 קמ"ר, והוא נמצא בגובה 1,700 מטר מעל פני הים.
נורבגיה ידועה בכינוייה כארץ שמש החצות, זאת בשל מיקומה הצפוני מעל לחוג הקוטב הצפוני היכן שבקיץ השמש אינה שוקעת ובחורף רוב העמקים נותרים באפלה לתקופות ארוכות.
האקלים הנורבגי הוא אקלים ממוזג, במיוחד לאורך החופים וזאת תחת השפעת זרם הגולף. האקלים בתוך היבשה נוטה להיות קשה יותר ובאזורים צפוניים הוא אף הופך לאקלים ארקטי.
דמוגרפיה
אוכלוסיית נורבגיה מונה 4.7 מיליון איש וגידול האוכלוסייה עומד על 0.4% לשנה. נכון ליולי 2004 הרוב האתני בנורבגיה הם נורדים (צפון גרמאנים). המיעוטים בצפון הם הלאפים או הקוון (Quen). בשנים האחרונות ההגירה אחראית למחצית מגידול האוכלוסין כש-7.3% מהאוכלוסייה הם מהגרים (נכון לינואר 2003). קבוצות המהגרים הגדולות ביותר הם הדנים, השבדים והפקיסטנים.
86% לערך מתושבי נורבגיה חברים בכנסייה האוונגליסטית לותרנית של נורבגיה (כנסיית המדינה). קהילות נוצריות אחרות מונות כ-4.6% מתושבי נורבגיה. בין הדתות הלא נוצריות האיסלאם היא הדת הגדולה ביותר (2%) ודתות אחרות מונות כ-1%. 5% מתושבי נורבגיה לא משויכים דתית.
יהדות נורבגיה
|
|
ערך מורחב – יהדות נורבגיה |
בנורבגיה קהילה יהודית קטנה המונה כ־1500 יהודים, המרוכזים באוסלו וטרונדהיים. היהודים השתלבו היטב במדינה, ואחדים הגיעו לעמדות בולטות, ביניהם ג'ו בנקוב, שהיה מנהיג המפלגה השמרנית ונשיא הסטורטינג. בנורבגיה חל איסור מסיבות הומניות על שחיטה כשרה, ולפיכך נאלצים בני הקהילה ליבא בשר כשר.
למרות שיהודים הגיעו לנורבגיה, ככל הנראה, לפני כ-800 שנה, הם הורשו להציג את עצמם כיהודים בגלוי רק בסוף המאה ה-15. בשנת 1687 גורשו היהודים מנורבגיה, ועד שנת 1814 חל איסור על כניסת יהודים אשכנזים לנורבגיה, למרות שליהודים ספרדים הותרה הכניסה בדרך כלל. בשנת 1814, נקבע בחוקה החדשה של נורבגיה איסור מוחלט על כניסת יהודים למדינה, אך לחץ ציבורי הביאה בשנת 1851 לביטול האיסור ולמתן אזרחות ליהודי נורבגיה. לפני הפלישה הנאצית לנורבגיה היו במדינה כ-1800 יהודים. 758 יהודים, כולל הרב של יהודי נורבגיה הושמדו באושוויץ, ורוב השאר ברחו למדינות שכנות או רחוקות יותר.
תרבות
התרבות הנורבגית המפותחת הולידה כמה וכמה אישים שרכשו להם מוניטין בינלאומיים. בתחום האמנויות הפלסטיות התבלטו הפסל גוסטב ויגלנד והצייר אֶדוַורד מונק, שנולד במחצית השנייה של המאה ה-19, ופיתח סגנון ייחודי. באותה תקופה פעל המלחין הנורבגי הנודע אדוורד גְריג. עם הסופרים המפורסמים של נורבגיה נמנים המחזאי הֶנריק איבסֶן, המשורר הנריק ארנולד ורגלן וקנוט האמסון, חתן פרס נובל לספרות ב-1920. במוזיקה המודרנית נודעת נורבגיה במוזיקאי הג'אז שלה, כגון הסקסופוניסט יאן גרברק, המתופף יון כריסטנסן, הבסיסט ארילד אנדרסן והגיטריסט טריה ריפדאל.
ראו גם
הערות שוליים
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נורבגיה |
- מידע אודות נורבגיה - האתר הרשמי
- נורבגיה - הפורטל הרשמי
- מידע פוליטי-חברתי מקיף על נורבגיה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
- המרכז למאבק באנטישמיות, אתר הארגון
- שנאת יהודים בקריקטורות נורבגיות בימינו, מאמר מדעי על האופן שבו עיתונים מרכזיים מפיצים את שנאת ישראל בימינו
- אליהו בירנבוים, משפחה בצפון הרחוק - מקור ראשון - על יהדות נורבגיה - דצמבר 2007
- נורבגיה - כתבות, מידע כללי ומידע תיירותי בעברית באתר GoTravel
| מדינות אירופה | |||
|---|---|---|---|
|
| המועצה הנורדית | ||
|---|---|---|
| מדינות חברות |  איסלנד •  דנמרק •  נורבגיה •  פינלנד •  שבדיה |
|
| מדינות נלוות |  אולנד •  איי פארו •  גרינלנד |
|
stock | retire | vm
Why are we here?
All text is available under the terms of the GNU Free Documentation License
This page is cache of Wikipedia. History