ג'ון פורבס נאש


ג'ון פורבס נאש
John Forbes Nash
נולד ב-1928
תרומות עיקריות
מחקרים בתחום תורת המשחקים.

ג'ון פורבס נאש הבן (נולד ב-1928) הוא מתמטיקאי וכלכלן אמריקאי. זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 1994, על מחקריו פורצי הדרך בתחום תורת המשחקים.

תוכן עניינים

תולדות חייו

השנים הראשונות

נאש נולד וגדל בבלופילד, וירג'יניה המערבית. אביו, ג'ון פורבס נאש, היה טכנאי אלקטרוניקה ואימו, מרגרט ורג'יניה מרטין, הייתה מורה לאנגלית ולטינית בבית הספר המקומי. בגיל שנתיים נולדה אחותו מרתה.

בילדותו היה קורא בעיקר מאמרי טבע, מדע ואנציקלופדיות. בגיל 13 החל לערוך ניסויים מדעיים בחדרו. בגלל עליונותו האינטלקטואלית היה מוצא את עצמו בודד פעמים רבות. נאש לא היה מקובל על חבריו לכיתה ולרוב היו דוחים אותו מחברתם. גם מרתה, אחותו הצעירה, לא קיימה איתו קשר הדוק. "ג'וני היה תמיד שונה. ההורים שלי ידעו שהוא היה שונה, אך עם זאת ידעו שהוא היה גם מבריק. הוא תמיד רצה לעשות דברים בדרך שלו. אמא שלי תמיד התעקשה שאני אשמור איתו על הקשר ולא אדחה אותו, אבל אני לא התלהבתי מהרעיון..."

בביוגרפיה שלו נאש טוען שהספר "אנשי המתמטיקה" עורר בו את האהבה ואת העניין בלימודי המתמטיקה. במקביל ללימודיו בתיכון של בלופילד הוא השתתף גם בשיעורים שנערכו בקולג' של בלופילד. אחרי סיום לימודיו בתיכון, ב-1945, הוא נרשם והתקבל למכון קרנגי לטכנולוגיה בפיטסבורג, פנסילבניה. שם למד כימיה והנדסה כימית לפני שהחליף את המגמה שלו למתמטיקה. הוא סיים את לימודיו במכון זה וקיבל את התואר הראשון והשני ב-1948. לאחר שסיים עבר נאש לוייט אוק, מרילנד, שם עבד במחקר עבור חיל הים.

לימודיו וגילויו

נאש התקבל לפקולטה למתמטיקה באוניברסיטת פרינסטון ב-1948. הפרופסור שלו במכון קרנגי לטכנולוגיה שלח מכתב המלצה לאוניברסיטת פרינסטון בו הוא כתב רק: "האיש הזה הוא גאון". למרות שנאש התקבל לאוניברסיטת הרווארד, אותה הוא העדיף משום שהיא נחשבה לאוניברסיטה יוקרתית יותר והפקולטה למתמטיקה שם נחשבה יותר, הוא נשאר באוניברסיטת פרינסטון. באוניברסיטה הוא עבד על תאוריית "שיווי משקל" שלו. הוא קיבל את תואר הדוקטור ב-1950 בעקבות חיבור מדעי אשר כתב על משחקים שאינם שיתופיים. עבודת הדוקטורט הזאת היוותה לאחר מכן את בסיס התורה של "שיווי משקל נאש". בנוסף לזה נאש עבד גם בתחומי הגאומטריה האלגברית והמתמטיקה הטהורה.

חיי המשפחה

ב-1951, נאש עבר לעבוד בפקולטה למתמטיקה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. בהיותו שם הוא פגש את אלישה לופז-הריסון (נולדה ב-1 בינואר 1933), שהייתה סטודנטית לפיזיקה מאל סלוודור. נאש ואלישה התחתנו בפברואר 1957 ושנתיים אחר כך, ב-1959 היא הייתה שותפה לאשפוזו בבית חולים לחולי נפש עקב מחלת הסכיזופרניה. זמן קצר לאחר מכן נולד להם בן, ג'ון צ'ארלס מרטין נאש, אשר קיבל את שמו רק כשנה לאחר הולדתו, מפני שאלישה חיכתה עד שג'ון ישתחרר מבית החולים לחולי נפש ויהיה גם הוא שותף לבחירת שמו של בנם.

נאש ואלישה התגרשו ב-1963, אך חזרו זה לזה ב-1970. אלישה הגדירה את החזרה כ"שני אנשים זרים החיים תחת אותו גג", והדגישה שלא היו יחסים רומנטיים ביניהם. על פי ספרה של סילביה נאסר שיצא ב-1998, "נפלאות התבונה", ביוגרפיה על חייו של נאש, הם חזרו לאחר שנאש קיבל את פרס נובל לכלכלה ב-1994. נאש ואלישה התחתנו שוב ב-2001.

המחלה

נאש החל להראות סימנים של פרנויה בשנות הנישואין הראשונות שלו. אשתו הגדירה את מצבו כ"לא יציב", ואמרה שהוא מדבר אל דמויות שהוא סבור שמסכנות את חייו. נראה שנאש האמין שהיה ארגון שרדף אחריו, ארגון בו כולם לבשו עניבות אדומות. לאחר מכן, ב-1959, נאש אושפז לראשונה בבית חולים לחולי נפש ושם אובחן כמי שסובל מסכיזופרניה. לאחר שחרורו מבית החולים הוא התפטר מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, לקח את כספי הפנסיה שלו ונסע לאירופה כדי למצוא בית חולים לחולי נפש לקבלת טיפול. לאחר חיפוש לא מוצלח ותקריות לא נעימות באירופה הוא חזר לארצות הברית, שם אושפז בבתי חולים לחולי נפש לסירוגין עד 1970, ומאז לא אושפז עוד.

הכרה וקריירה מאוחרת

נאש זכה בפרסים רבים, הבולט ביניהם הוא פרס נובל לכלכלה לשנת 1994 (יחד עם עוד שניים). נאש זכה בפרס על עבודתו בתורת המשחקים שכתב כשהיה סטודנט בפרינסטון. בסך הכל הוא פרסם עשרים ושלושה מאמרים בשנים 1996 - 1945.

תחומי המחקר של נאש היו בתורת המשחקים, גאומטריה דיפרנציאלית ומשוואות דפרנציאליות חלקיות. התאוריות והמחקרים שלו משמשים עד היום בכלכלה המודרנית.

"נפלאות התבונה"

ג'ון נאש הוא הדמות המרכזית של סרט הדרמה "נפלאות התבונה". סרט זה מבוסס על ביוגרפיה של נאש והיה מועמד ל-8 אוסקרים (זכה ב-4).

הספר

העיתונאית סילביה נסאר עשתה עבודת מחקר על נאש במשך יותר משנתיים, ובעקבותיה כתבה את הספר "נפלאות התבונה", ביוגרפיה על ג'ון נאש, המתארת את חייו האישיים והמקצועיים. הספר יצא לאור בשנת 1998.

הספר מתאר שלושה שלבים בחייו של נאש: גאון צעיר ופורץ דרך, חולה נפש, ומבריא הזוכה בפרס נובל. הספר חושף פרטים אישיים רבים אודות נאש, והיו שראו בו פגיעה גסה בפרטיותו.

הסרט

ב-2001 יצא לאקרנים הסרט "נפלאות התבונה" בבימויו של רון הווארד, שהוא עיבוד הוליוודי על סיפור חייו של נאש. הסרט היה מועמד לשמונה פרסי אוסקר ב-2002, ומתוכם זכה בארבעה. על הסרט "נפלאות התבונה" נמתחה ביקורת כי הוא אינו מציג באופן מדויק את חייו של נאש ואת מחלת הסכיזופרניה. כמו כן, נטען בהסתמך על הביוגרפיה של נאש, כי הוא היה אנטישמי בהשקפותיו ולא אחת שיתף את דעותיו עם הסובבים אותו. יש לציין כי ג'ון נאש הודה כי היו לו התבטאויות אנטישמיות בעבר והתחרט עליהן. הוא טען כי ההאשמות יצאו מפרופורציות ראויות. נוסף על כך, נאש נטה באותה תקופה גם להתקפות אנטי אמריקאיות ולתאוריות קשר. מומחים רבים טוענים כי השמצות גזעניות יכולות היו לנבוע מהמצב הנפשי המעורער ממנו סבל.

הסרט התיעודי "Brilliant Madness" של רשת השידור PBS, המתאר גם הוא את חייו של נאש, נחשב למדויק יותר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ג'ון פורבס נאש


זוכי פרס נובל לכלכלה

1969: פריש, טינברגן - 70: סמואלסון - 71: קוזנץ - 72: היקס, ארו - 73: לאונטיף - 74: מירדל, האייק - 75: קנטורוויץ' טג'אלינג ס. קומפאנס - 76: פרידמן - 77: אולין, מיד - 78: סיימון - 79: שולץ, לואיס - 80: קליין - 81: טובין - 82: שטיגלר - 83: דברה - 84: סטון - 85: מודיליאני - 86: ביוקנן - 87: סולו - 88: אלה - 89: הבלמו - 90: מרקוביץ'מילרשארפ - 91: קואז - 92: בקר - 93: פוגל, נורת' - 94: הרסני, נאש, סלטן - 95: לוקאס - 96: מירליס, ויקרי - 97: מרטוןשולס - 98: סן - 99: מנדל - 2000: הקמן, מקפאדן - 01: אקרלוףספנסשטיגליץ - 02: כהנמןסמית - 03: אנגל, גריינג'ר - 04: קידלנד, פרסקוט - 05: אומןשלינג - 06: פלפס- 07: הורוביץ, מסקין, מאירסון - 08: קרוגמן







stock | retire | vm
Why are we here?
All text is available under the terms of the GNU Free Documentation License
This page is cache of Wikipedia. History