אשקלון

אשקלון
מחוז	הדרום
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	בני וקנין
גובה ממוצע	‎10‏ מטר
תאריך ייסוד	1949
סוג יישוב	יישוב עירוני
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יוני 2009:
- אוכלוסייה	111,000 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎1.0%‏ לשנה
- צפיפות אוכלוסייה	2,323 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט	47,788 דונם
אשקלון
דירוג חברתי-כלכלי	4 מתוך 10
מדד ג'יני	0.4103
לאום ודת   88.4% יהודים   0.0% ערבים-מוסלמים   0.0% ערבים-נוצרים   0.0% דרוזים   11.6% אחרים (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2007)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 7.7% גילאי 5 - 9 7.6% גילאי 10 - 14 7.6% גילאי 15 - 19 7.5% גילאי 20 - 29 15.4% גילאי 30 - 44 18.0% גילאי 45 - 59 18.0% גילאי 60 - 64 4.2% גילאי 65 ומעלה 13.9% (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2007)
חינוך סה"כ בתי ספר 46 –       יסודיים 32 –       על-יסודיים 24 תלמידים 19,306 –       יסודיים 10,504 –       על-יסודיים 8,802 מספר כיתות 677 ממוצע תלמידים לכיתה 29 (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2007)
http://www.ashkelon.muni.il

אשקלון היא עיר חוף במחוז הדרום בישראל, במישור החוף הדרומי, על חוף הים התיכון בין אשדוד לעזה, בירת נפת אשקלון. לאשקלון היסטוריה ארוכה של 5,000 שנה, שבהן היו יישובים שונים במקום. תחילת ההתיישבות היהודית בעת החדשה הייתה בפברואר 1949, והעיר החדשה נוסדה בשנת 1951 כאיחוד בין הכפר הערבי מג'דל ליישוב היהודי שהוקם לידו.

גאוגרפיה ואקלים

אשקלון שוכנת במישור החוף, בקצה המערבי-דרומי של חבל לכיש, המפריד בין הנגב לשפלה, והיא העיר המערבית ביותר בישראל. לכל אורכה של העיר עוברת "דרך הים" (ויה מאריס העתיקה). אשקלון, אחת הערים העתיקות בעולם, שימשה בכל תקופותיה עיר מעבר של דרכים ונתיבות ים, מסילת ברזל שירדה ממרכז הארץ (מסילת לוד ותל אביב) אל רצועת עזה, בואכה מצרים. מסילה זו הותקנה ב-1918, בסוף מלחמת העולם הראשונה, בידי הצבא הבריטי, שכבש אז את ארץ ישראל מידי האימפריה העות'מאנית. כביש החוף העולה מצפון סיני בואכה רצועת עזה אל גוש דן, הוא ציר התנועה החשוב ביותר במישור הים התיכון.

שני נחלי-אכזב, נחל שקמה בדרום ונחל אבטח בצפון, זורמים סביב אשקלון, מנקזים מדי חורף את מי השיטפונות ונשפכים לים התיכון.

אשקלון, העיר החדשה, משתרעת על שטח של 55,000 דונם - אחד משטחי השיפוט הגדולים במדינה. בתחומה גם התל העתיק של אשקלון הקדומה, המשתרע על יותר מ-2,000 דונם בתחומי הפארק הלאומי שבדרום-מערב העיר. שם, לחוף הים התיכון, מצויים גם שרידי הנמל העתיק וכן שני נמלים קטנים עם שוברי גלים בולטים אל תוך הים: נמל הנפט של חברת קו צינור אילת אשקלון ונמל מי הקירור של תחנת הכוח רוטנברג, שהקימה חברת החשמל בסוף שנות ה-80.

אדמות אשקלון חוליות ברובן, להוציא אדמות שכונת גבעת ציון שבדרום-מזרח העיר. העיר שוכנת על כמה גבעות השוברות את קו הרקיע וקו החוף, ומגיעות לגובה של 60 עד 80 מטר מעל פני הים.

להקות בני-כנף חולפות בשמיה, ובפארק הלאומי מקננות ציפורים מסוגים שונים. בעבר היו כאן תנים ושועלים, וכיום ניתן למצוא ארנבות ונמיות, דרבן לעת מצוא ולעתים רחוקות גם צבאים תועים הבאים מחבל לכיש בתקופת היובש.

אקלימה של אשקלון נוח. היא נהנית ממשבי רוח העולים מן הנגב וממדבר יהודה ומאזנים את לחות חוף הים. כך, בניגוד לערי החוף הצפוניות ממנה, מצטיינת אשקלון באקלים יבש גם בלילות הקיץ. בממוצע השנתי נרשמים בה רק 33 ימי גשם, וכמות המשקעים הממוצעת מגיעה ל-420 מ"מ בשנה.

היסטוריה

מטבע כסף עם דמות אלת אשקלון אטרגטיס

קרב אשקלון במסע הצלב הראשון בשנת 1099

המצור על אשקלון (1153)

סרקופג בחצר העתיקות במרכז אפרידר

עמודים רומיים בפארק הלאומי באשקלון

קבר שיח' עואד, מבנה ממלוכי מהמאה ה-13

מפת אזור אשקלון משנת 1880

מוזיאון לתולדות אשקלון הממוקם במסגד ששימש את העיר הערבית ששכנה במקום עד לשנת 1950

אשקלון העתיקה

אשקלון נמנית עם הערים הקדומות ביותר בארץ ישראל העתיקה. מקור שמה של אשקלון הוא שקל, שפעם באמת היה השם של העיר. ראשית היישוב במקום לפני כ-10,000 שנה, אך עיר של ממש קמה באתר בתקופה הכנענית התיכונה (2200 עד 1550 לפנה"ס). היא נמנתה עם הערים הגדולות, ושימשה כעיר הנמל הגדולה ביותר בתקופה הכנענית. על עברה העתיק מעידים ממצאים ארכאולוגים: בחפירות שנערכו בראשות לורנס סטאגהר מאוניברסיטת הרווארד ב-1985 התגלו באזור העיר העתיקה, כיום הפארק הלאומי של אשקלון, שרידים והריסות שגילם תואם ככל הנראה את ראשית היישוב בה. השכבות העמוקות ביותר בעומק של 15 מטר מתוארכות לתקופה הקדם פיניקית-כנענית. על העיר שלטו בזה אחר זה שמונה עמים (ותרבויות): כנענים, פלשתים, פיניקים, הממלכות ההלניסטיות, רומאים, ביזנטים, ערבים וצלבנים. אותם עמים, בתורם, השתלטו בכוח הזרוע על העיר וירשו את קודמיהם.

אשקלון בראשיתה, בתקופה הכנענית, נבנתה על קרקע של אבן-חול, המצטיינת ביכולת הקיבול של מי תהום ששימשו את תושבי העיר. העיר מנתה כ-15,000 איש שחיו בין חומותיה שאורכן כ-2.2 ק"מ, 15 מטרים גובה ועובי של 50 מטרים.

בתקופת הברזל התיכונה גדלה העיר ושטחה הגיע לכ-600 דונם. חומות העיר עובו במשך התקופה והיו עבות ביותר. עם זאת, החומה לא הקיפה את כל העיר אלא יצרה חצי מעגל שמגן על העיר מצפון, מזרח ודרום, ואילו כלפי הים, מערבה, הסתמכו אנשי העיר על מצוק טבעי לשם הגנתה. שיטה זאת של חצי המעגל אומצה אחר כך גם על ידי הרומאים והערבים. אשקלון היא גם העיר העתיקה ביותר בה נמצא שער קשת בכניסתה.

בשנת 1150 לפנה"ס לערך נכבשה העיר על ידי הפלשתים. כלי חרס מראשית התקופה מצביעים על דמיון בין כלי החרס מעשה ידי הפלשתים לכלי חרס המיקניים, דבר המחזק את ההשערה כי מוצאם של הפלשתים הוא ממזרח הים התיכון, אזור שהיה נתון להשפעת התרבות המיקנית. תחת שליטת הפלשתים הפכה אשקלון לאחת מחמש ערי פלשתים, שביניהן ובין ממלכת ישראל המאוחדת ומאוחר מכן, לאחר הפיצול, ביניהן לבין ממלכת יהודה וממלכת ישראל, התקיים מתח צבאי ומדיני מתמיד.

בשנת 604 לפנה"ס בא קץ עידן הפלשתים. אשקלון, העיר האחרונה של הפלשתים, נכבשה על ידי הבבלים, והצבא הבבלי בראשותו של נבוכדנאצר החריב ושרף את העיר והגלה את תושביה. במהלך התקופה הפרסית עמדה העיר, כנראה, ברשות הצורים. סקילאכס קורא לה בשם "אשקלון עיר צורים". באותם ימים קיימו תושבי העיר חיי מסחר ענפים עם שכנתה מצרים, יעידו על כך אותם פסילים דמויי אלי מצרים שנמצאו בחפירות.

אשקלון נבנתה מחדש בתקופה ההלניסטית והייתה לנמל ימי חשוב. בשנת 104 הצליחו תושבי אשקלון להשיג אוטונומיה, על זאת מעיד תאריך העיר המתחיל משנה זו. בימי המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי, כאשר כל אזור החוף עבר לשליטת הממלכה החשמונאית, נשארה אשקלון עצמאית והייתה מובלעת הלניסטית בשל קשריה ובריתה עם מצרים התלמיית.

בתחילת התקופה הרומית תפסה אשקלון מקום חשוב בעולם התרבות היווני, סופרים יוונים היו מילידי העיר. שמות אלים יוונים נתגלו במטבעות אשקלון, והעיר הייתה ידועה בפולחן האלה עשתורת שנתגלגלה באפרודיטה בתקופה ההלניסטית.

הורדוס, שליט יהודה, שיש הסבורים שנולד בעיר, האדיר את העיר וחיזק אותה. העיר המשיכה לשגשג לאחר מכן תחת שלטון האימפריה הרומית וביזנטיון. גם בתקופת המשנה ותקופת התלמוד חיו באשקלון לא-יהודים לצדם של יהודים. בספרות התלמודית נחשבה אשקלון לעיר העומדת בגבול הארץ, והיו חילוקי דעות לגבי שייכותה לארץ ישראל: "רבי יהודה אומר: מאשקלון לדרום ואשקלון כדרום" (גיטין א ב). במהלך התקופה הרומית הייתה אשקלון ידועה בשנאתה ליהודים.

בשנת 644 השלימו הערבים את כיבוש הארץ, וכך עברה גם אשקלון לשלטון מוסלמי. בשנת 1099, עם הגעת מסעי הצלב לארץ, הייתה אשקלון מבצר חשוב לפאטמים, ולמרות שבקרב אשקלון שנערך בסמוך לה ניצחו הצלבנים, לא נפלה אשקלון בידיהם.

בשנת 1150 בוצרה העיר על ידי שליטה הפאטמי בחמישים ושלושה מגדלים, אך למרות זאת נפלה העיר שלוש שנים לאחר מכן בידי הצלבנים ומלכם בלדווין השלישי מלך ירושלים, וזאת לאחר מצור שהוטל עליה במשך חודש. העיר שעברה לשליטת הצלבנים נכללה בנסיכות יפו הצלבנית, והייתה לחשובות שבערים הפאודליות שבה. בשנת 1187 הובסו הצלבנים בקרב קרני חיטין על ידי מוסלמים בהנהגת צאלח א-דין, וממלכת ירושלים נפלה. הצלבנים גורשו מהעיר על ידי המוסלמים בהנהגת א-דין, ואלה האחרונים הרסו את העיר, העלו אותה באש וסתמו את נמלה.

העיר זכתה לתחייה בשנת 1192, כאשר הצלבנים חזרו אליה בראשות מנהיגם ריצ'רד לב הארי. הם שיקמו את העיר וביצרו אותה בחפיר, חומה, מגדל ושערים. חומת העיר הוקמה על גבי סוללה בגובה 10 מ' ואורכה הוא כ-3.4 ק"מ, מהם כ-1.2 ק"מ לאורך חוף הים. לשם חיזוק החומה שולבו בה עמודים רומיים. בחומה היו כחמישים וארבעה מגדלים, ובפינתה הדרומית-מזרחית הייתה מצודה. הכניסה לעיר הייתה באמצעות ארבעה שערים.

סופה של אשקלון העתיקה הגיע בשנת 1270 וזאת לאחר שהסולטן הממלוכי, בייברס, הרס סופית את העיר, מילא את נמלה וסתם אותו, וכתוצאה מכך ננטשה העיר.

בשנת 1815 נערכה באשקלון חפירה ארכאולוגית ראשונה על ידי משלחת חופרים בראשות ליידי הסטר לוסי סטנהופ. סטנהופ הייתה אחייניתו של ראש ממשלת אנגליה ויליאם פיט הבן וניהלה את משק ביתו. כאשר מת פיט, יצאה סטנהופ למסע למזרח התיכון והתאהבה במקום. היא בנתה בית גדול בכפר ג'וּ‏ן בהרי השוף ליד צידון ושם הקיפה את עצמה במשרתים ואירחה תיירים מאירופה ואנשים חשובים.

יום אחד הגיע לידה כתב יד עתיק ובו פרטים על אוצר זהב המוסתר בחורבות אשקלון. היא בקשה מסולימאן פחה, מושל עכו וארץ ישראל, לחפור במקום. סולימאן התייעץ עם עוזרו חיים פרחי וזה המליץ לתת לה רישיון לחפור תמורת קבלת חצי מהאוצר. סטנהופ שכרה 150 ערבים שהחלו לעבוד בהתלהבות. הם גילו פסל שיש גדול שסטנהופ האמינה שבתוכו נמצא האוצר. לפקודתה נופץ הפסל אך האוצר לא היה בו. לאחר עבודה מאומצת של שבועיים הורתה סטנהופ על הפסקת החפירות וחזרה מאוכזבת לביתה בהרי הלבנון.

אל-מג'דל

אל-מג'דל (ערבית:المجدل) הייתה עיר ערבית שנוסדה בתקופה העות'מאנית, במאה ה-16, ליד חורבות אשקלון העתיקה. בשנת 1596 היה מג'דל היישוב השישי בגודלו בארץ ישראל וגרו בו 2,795 תושבים‏‏^[2]. העיר נודעה בזכות תעשיית האריגה שלה. בסוף שנת 1946 התגוררו במג'דל כ-10,900 תושבים ‏‏^[3].

במלחמת העצמאות חנה באזור חיל המשלוח המצרי במהלך מסעו צפונה דרך ציר החוף, כאשר מטרתו הייתה תל אביב, לכן הפציץ חיל האוויר את העיר מספר פעמים. העיר נכבשה ב-4 בנובמבר 1948, יחד עם איסדוד ואיבנה, על ידי כוחות צה"ל במהלך מבצע יואב. רוב תושביה הערבים ברחו, את הנותרים (בין 1,000 ל-2,000) הורה יגאל אלון לגרש, אבל ההוראה לא בוצעה. התושבים הערבים שנותרו רוכזו בצפון העיר והוטל עליהם משטר צבאי. עם הזמן הגיעו פליטים ערבים נוספים מן האזור ומספרם הכולל הגיע לסביבות 2,400 איש. המשטר הצבאי נמשך מסוף 1948 ועד סוף 1951. בתקופה זו התחלפו שלושה מושלים צבאיים ועולים חדשים הגיעו ויושבו בעיירה בבתים הנטושים. אחד המושלים הצבאיים של מג'דל לאחר הכיבוש היה קצין בשם דוד אייל, שלימים, לאחר שחרורו מצה"ל, הפך לסגן ראש העיר (תפקיד אותו מילא משך כ-20 שנה).

לאחר קום המדינה

בשנים הראשונות ליישוב העולים במג'דל נקרא היישוב החדש במספר שמות. בתחילה נקרא מגדל-עזה, אחר כך מגדל-גד ולבסוף מגדל-אשקלון. היישוב תוכנן כישוב חקלאי ועורף לוגיסטי לישובים החקלאיים שעתידים היו לקום באזור. עד מהרה קיבל היישוב החקלאי צביון עירוני ובשנת 1951 הוכרזה מגדל-אשקלון כעיר ואליעזר מילרוד נבחר לשמש כראש העירייה הראשון. בשנת 1952 פונו מן היישוב התושבים הערבים, לאחר שקיבלו תשלום על נכסיהם, במבצע של פיקוד הדרום שבו הועברו לרצועת עזה שהייתה נתונה אז תחת שלטון מצרי^[4]. יש טוענים שסיפור חרבת חיזעה הוא על הפינוי של ערביי אשקלון לעזה.

בשנת 1951 החלה ביוזמת ההסתדרות הציונית בדרום אפריקה הקמת שכונת מגורים בסמוך למגדל-אשקלון בשם אפרידר. מקור שם השכונה הוא ר"ת המילים אפריקה דרומית. ב-1953 הוכרזה השכונה כמועצה מקומית בשם אשקלון וכונתה לעתים אשקלון החדשה. ראש המועצה המקומית דאז ולימים ראש העיר הראשון היה ד"ר יחזקאל זונבנד, שעל שמו נקרא בית הספר "בית יחזקאל" בשכונת אפרידר. ב-1955 החליט משרד הפנים לאחד את שני היישובים לעיר אחת שנקראה אשקלון.

בשנת 2006 חלה תפנית לרעה במצב הביטחוני בעיר לנוכח העובדה שמספר רקטות גראד נורו אליה מכיוון רצועת עזה. בדצמבר 2008, ערב מבצע עופרת יצוקה ובמהלכו, המשיכה אשקלון לספוג ירי של טילי גראד שכוון כנגד האזרחים המתגוררים בה, עובדה אשר גרמה לשיתוק חלקי של החיים בעיר.

סטטיסטיקה ודמוגרפיה

רבי קומות בסיטי

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון ליוני 2009, יש באשקלון 111,000 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.0%‏.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2007, העיר מדורגת 4 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשס"ז (2006/2007) היה 63.1%. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2006 היה 4,539 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,466 ש"ח).

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:

בשנות ה-90 נקלטו בעיר מעל 50,000 עולים חדשים, בעיקר מברית המועצות ומאתיופיה.

במהלך אוגוסט 2005 נקלטו בעיר כמה עשרות מפונים מרצועת עזה, כחלק מתוכנית ההתנתקות, בעיקר מהיישוב כפר דרום.

אחוז הבתים צמודי הקרקע בעיר הוא מהגבוהים בערי ישראל.

נכון לשנת 2009 אשקלון היא העיר ה-13 בגודלה במדינת ישראל.

חינוך

המכללה האקדמית אשקלון

באשקלון פועלים למעלה מ-50 מוסדות חינוך. המוסד החינוכי החשוב בעיר כיום הוא המכללה האקדמית אשקלון. בשנת 2007 קיבלה המכללה הכרה כמוסד להשכלה גבוהה מטעם המועצה להשכלה גבוהה, ובהדרגה הוכרו חוגים נוספים שלה מבחינה אקדמית.

בעיר פועלים כ-32 בתי ספר יסודיים וכ-24 בתי ספר על-יסודיים. בעיר קיימים כחמישה בתי ספר ייעודיים, כגון בית הספר לאמנויות (כיתות א'-י"ב), ובית ספר אחד של החינוך המיוחד. לפי נתוני משרד החינוך אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשס"ח (2007/2008) היה 69.58%.

בנוסף, בעיר פועל מכון התורה והארץ - מכון למחקר, ליישום ולהסברה של המצוות התלויות בארץ, בו פועלים רבנים, מדענים ואגרונומים.

בעיר קיים פרויקט עמ"ן (עיר מתנדבת נוער) של ג'וינט ישראל ומשרד החינוך, אשר מעודד נוער להתנדב. הפרויקט פועל בשיתוף עם מועצת הנוער העירונית ומשתתפים בו כ-51% מבני הנוער בעיר ‏‏^[5]. קיימים גם פרויקטים וארגוני נוער נוספים המקיימים פעילות לנוער.

תנועות נוער הפועלות בעיר:

• הנוער העובד והלומד - 3 קנים עירוניים (אפרידר, עתיקות-חבצלת ונווה דקלים)
• בני עקיבא - 5 סניפים (אפרידר, נוויאות, גבעת ציון, גן הוורדים ושמשון)
• השומר הצעיר - 2 קנים (אפרידר ועתיקות)
• הצופים - שבט נמרוד שבאפרידר
• עזרא - סניף בברנע
• נוע"ם - מרכז פעילות בקהילת נצח ישראל

אתרים בעיר

"שעוני השמש" פסל חוצות מאת יגאל תומרקין

אנדרטת כיכר ניו יורק

מגדל השעון במרכז אפרידר

אתרים ממלכתיים

• בית משפט השלום
• בית יד לבנים

מוסדות תרבות ואמנות

• היכל התרבות
• מרכז הקונגרסים
• מרכז התרבות בכפר הנופש
• הקונסרבטוריון
• מוזיאון החאן
• גלריית "בית עלי"
• בית העם

מרכזים רפואיים

• מרכז רפואי ברזילי
• בית חולים אסותא

אנדרטאות

• אתר הנצחה לנופלים בני העיר
• בית הכנסת "אמרי טל" - ע"ש טלי חטואל ובנותיה שנרצחו על ידי מחבלים בכביש כיסופים
• אנדרטת כיכר ניו יורק - לזכר ארבעת הישראלים שנספו באסון מגדלי התאומים
• אנדרטת צומת אשקלון - לזכר תושבת העיר חופית אייש שנרצחה בפיגוע התאבדות בצומת

אתרי טבע ונוף

באשקלון ישנם כ-25 גנים ופארקים, ביניהם הגן הלאומי אשקלון.

מרכזי מסחר ובילוי

• קניון גירון - ממוקם בשדרות בן-גוריון, בסמוך לתחנה המרכזית
• קניון חוצות - ממוקם בשדרות בן-גוריון, בכניסה הדרומית לעיר
• פאוור סנטר - ממוקם בצומת כפר סילבר, בכניסה הצפונית לעיר
• קניון לב - ממוקם ברחוב ההסתדרות
• המדרחוב - שוכן בעיר העתיקה מגדל
• השוק - שוכן בעיר העתיקה מגדל
• מרכז אפרידר - ממוקם במרכז שכונת אפרידר
• מתחם המרינה - ממוקם ברצועת החוף המרכזית של אשקלון

שכונות העיר

תיירות

חוף אשקלון

המרינה באשקלון

אשקלון היא עיר תיירות מתפתחת שהוכרזה כאתר תיירות לאומי. מוקדי התיירות העיקריים בה הם חוף הים, הפארק הלאומי והמרינה. באשקלון פועלים 8 בתי מלון וכפרי נופש. בסביבותיה של העיר אתרי תיירות רבים, כגון: פארק ניצנים, חמי יואב ובית גוברין.

במסגרת תהליך המיתוג של העיר הוחלט כי אשקלון תפעל להיות עיר תיירות ספורט בינלאומית. לאשקלון יש יתרונות רבים: רצועת חוף מהארוכות ביותר בארץ (12 ק"מ), העיר שטוחה ונפרסת על פני שטח רב (47,788 דונם), כאשר כ-50% מתוכם הינו שטח אורבני בנוי ובו ישנם שטחים ירוקים רבים. אשקלון היא עיר היסטורית ובה ממצאים ארכאולוגים בני 5,000 שנה ויותר, חלקם נמצאים בגן הלאומי אשקלון המנוהל על ידי רשות הטבע והגנים וחלקם מפוזרים ברחבי העיר, בין הבתים בשכונות. מתקני הספורט הקיימים והמתוכננים, בהם מגרש גולף, פארק מוטורי ופארק אתגרי יסייעו לכך.

חוף הים והטיילת

רצועת החוף של אשקלון מתמשכת לאורך כ-12 קילומטרים על שפת הים התיכון, ומהווה מרכיב מרכזי בחיי תושבי אשקלון ובדימויה כעיר חוף. חלק ניכר מרצועת החוף משמש לפעילויות פנאי ונופש הפתוחים לציבור הרחב, בעיקר כחופי רחצה, טיילות ופארקים. רוב חופי הרחצה והטיילות מרוכזים ברצועת החוף המרכזית. חופי הרחצה בעיר: חוף ברנע, חוף בר כוכבא, חוף דלילה, חוף הפארק וחוף הסלע.

המרינה

ערך מורחב – מרינה אשקלון

פרויקט המרינה הוקם בחוף אשקלון בשנת 1995, בסמוך לחופים "בר כוכבא" ו"דלילה". המרינה הוכרזה כנמל בינלאומי לספנות ולתיירות ומשמשת כשער כניסה למדינת ישראל.

שירותי דת

באשקלון פועלים קרוב ל-90 בתי כנסת וכ-6 מקוואות בכל רחבי העיר.

הרב הראשי האשכנזי הוא הרב יוסף חיים בלוי והרב הראשי הספרדי הוא הרב יוסף שרביט. כמו כן, ישנם כאחד עשר רבני שכונות.

תעשייה ותעסוקה

תחנת הכוח רוטנברג

באשקלון שלושה אזורי תעשייה עיקריים: אזור התעשייה הדרומי, אזור התעשייה הצפוני ואזור התעשייה הקלה גבעת ציון.

באזור התעשייה הדרומי קיימים מתקני תשתית לאומיים רבים, כגון: תחנת הכוח רוטנברג, קו צינור אילת אשקלון ומתקן התפלה אשקלון.

באזור התעשייה הצפוני קיימים מפעלים, חברות, מתחמי קניות ותחנת רכבת. באזור מתוכנן פארק תעשיות היי טק.

לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה עברו לאזורי התעשייה של אשקלון מפעלים רבים מאזור התעשייה ארז.

בשנת 2005 החלה לפעול בעיר תוכנית מהל"ב (המכונה "תוכנית ויסקונסין"), תוכנית חברתית-תעסוקתית המופעלת על ידי ממשלת ישראל.

הגנת הסביבה

בשנת 2008 אישרה הוועדה לתשתיות לאומיות את התוכנית להקים תחנת כוח פחמית נוספת באשקלון, בניגוד לעמדתם הרשמית של משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה. היוזמה להקמת תחנת כוח פחמית נוספת עוררה התנגדות רבה מצד ארגוני הסביבה, תושבי אשקלון ומועצות האזור. באפריל 2009 פנה השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, תושב אשקלון, לממלא מקום מזכיר הממשלה, בבקשה להעלות לדיון דחוף בממשלה את דרישתו להקפיא לאלתר את קידום תוכנית תחנת הכוח הפחמית באשקלון.

בשנת 2007 הותקנו ברחבי העיר מיכלי אשפה טמוני קרקע, במקום מכולות האשפה הירוקות. יתרונם של המיכלים בכך שהם מונעים ריחות, לכלוך ומפגעי תברואה שונים.

תחבורה

אשקלון ממוקמת לצד כבישים בין עירוניים, ופועלים בה קווי אוטובוס רבים ורכבת. כמו כן, קיימים בעיר מרינה, המשמשת כשער הכניסה הדרומי למדינת ישראל, ושדה תעופה למטוסים קלים.

כבישים בין עירוניים

מאשקלון, העיר הראשית בנפת אשקלון, מסתעפים מספר כבישים: כביש 4 דרומה, אל רצועת עזה ולבאר שבע; כביש 35 מזרחה לקריית גת ולחברון; כביש 3 לירושלים, לקריית מלאכי ולרחובות; וכביש 4 צפונה, לאשדוד ולגוש דן.

אוטובוסים

מרבית האוטובוסים העוברים בעיר הם של חברות "אגד" ו"אגד תעבורה". הקווים הפנימיים מופעלים על ידי "אגד תעבורה" והקווים הבין עירוניים על ידי "אגד". כמו כן, עוברים בעיר מספר קווים של חברת "קונקס". בעיר פועלת תחנה מרכזית, המשמשת את כל החברות המפעילות קווים.

רכבות

בסמוך למרכז המסחרי בשער אשקלון, הממוקם בצומת אבא הלל סילבר, נמצאת תחנת הרכבת אשקלון, אשר ממוקמת על מסילת לוד - אשקלון. התחנה מהווה את תחנת הקצה של הקו הפרברי בנימינה - אשקלון. לצורך הגעה לתחנות נוסעים בקווי רכבת אחרים, יש להחליף רכבת בתחנת הרכבת בנימינה (לכוון נהריה), בתחנת הרכבת לוד (לכוון באר שבע) או בתחנות הרכבת של תל אביב.

אופניים

בשנים האחרונות נסללו מספר שבילי אופניים בעיר: באזור המכללה האקדמית, בטיילת הנופית וכו'.

צומת אבא הלל סילבר

תחנת הרכבת אשקלון

שביל אופניים בטיילת הנופית

ספורט

אצטדיון הכדורגל של אשקלון

משחק כדורסל בהיכל הספורט העירוני

מתקני ספורט

• אצטדיון הכדורגל "סלה"
• היכל הספורט ע"ש דארט בויד
• מרכז הטניס
• הבריכה העירונית
• אצטדיון האתלטיקה
• מרכז לחינוך ימי

מועדוני ספורט

• כדורגל:
  • הפועל אשקלון - משחקת בליגה הלאומית לכדורגל והייתה בליגה הבכירה בעונת 97/8
  • בית"ר אשקלון - משחקת בליגה ג'
• כדורסל - אליצור אשקלון - משחקת בליגת העל בכדורסל מאז שנת 2003
• כדוריד - קבוצת הנשים של הפועל אשקלון - משחקת בליגה הלאומית
• כדורעף - קבוצת הנשים של אליצור עירוני אשקלון - משחקת בליגת העל
• סיוף - הפועל אשקלון ע"ש ערן גואטה - במקצועות חרב, דקר ורומח
• כדורגל חופים - "דיל טוב" אשקלון - משחקת בליגה הישראלית בכדורגל חופים
• רוגבי - הפועל אשקלון - משחקת בליגת הבוגרים
• התעמלות אמנותית:
  • הפועל עירוני אשקלון
  • קידום הספורט אשקלון
• טרמפולינה - הפועל אשקלון

ראשי העירייה

סמל העיר

• חמישה כוכבים – מסמלים את חמש שכונותיה העיקריות של העיר
• עמוד שיש עם כותרת – סמל לעיר העתיקה אשקלון
• סרט – מסמל את תכנונה של אשקלון כעיר הסרטים של ישראל
• גלגל שיניים – מסמל את מפעלי התעשייה בעיר
• גלי הים – מסמלים את היותה עיר חוף
• רקע – הכחול מסמל את הים והתכלת את השמים הבהירים של העיר

ערים תאומות

צילום פנורמי

מבט מבניין גבוה בשכונת הסיטי. בתמונה ניתן לראות את השכונות הסיטי, אשכולי פז, אפרידר, ברנע, ומקצת מהשכונות נווה אילן, נווה הדרים ונווה דקלים. בימים עם ראות טובה ניתן לראות באופק את דרום אשדוד ואת הנמל שלה.

ראו גם

• פלשתים
• מצבת ישראל

לקריאה נוספת

• אשקלון - 4,000 ועוד ארבעים שנה, כרכים א' - ב'. העמותה למורשת אשקלון, תל אביב, 1990.
• "האור שבחוף" - סיפורה של אשקלון, מאת עזרא ינוב ואריה קרישק, הוצאת עיריית אשקלון, 2007
• "עיר על הים" - רומן העוסק בקורותיה של העיר אשקלון והקמת אפרידר, מאת לאה אתגר, 1996

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אשקלון

• עיריית אשקלון
• תמונות של עתיקות אשקלון

הערות שוליים

1. ^ ‏השירות המטאורולוגי הישראלי‏
2. ^ ‏Petersen, Andrew (2005). The Towns of Palestine under Muslim Rule AD 600-1600. BAR International Series 1381. pp. 133.‏
3. ^ אומדן
4. ^ משה דיין (אלוף פיקוד הדרום דאז), בספר "אבני דרך"
5. ^ http://www.news1.co.il/Archive/001-D-202205-00.html?tag=15-34-25‏

מחוז הדרום
ערים	אופקים · אילת · אשדוד · אשקלון · באר שבע · דימונה · נתיבות · ערד · קריית גת · קריית מלאכי · רהט · שדרות
מועצות מקומיות	חורה · ירוחם · כסייפה · להבים · לקיה · מיתר · מצפה רמון · עומר · ערערה-בנגב · רמת חובב · שגב-שלום · תל שבע
מועצות אזוריות	אבו בסמה · אשכול · באר טוביה · בני שמעון · הערבה התיכונה · חבל אילות · חוף אשקלון · יואב · לכיש · מרחבים · רמת נגב · שדות נגב · שער הנגב · שפיר · תמר

stock | retire | vm
Why are we here?
All text is available under the terms of the GNU Free Documentation License
This page is cache of Wikipedia. History